בסיור בגני רמת הנדיב, שעוד מעט נושקים ל-70 שנה של צמיחה, ניתן למצוא מבחר נאה של צמחייה שהייתה פופולארית בעבר ונשכחה במהלך השנים. התבוננות נוספת בכאלו שיצאו מן האופנה, תגלה צמחים השורדים יפה אי שם מקדמא דנא, כזו שיכולים אולי להתאים להגדרה המופלאה: “בגינה של סבתא שלי” . ואמנם, רבים המקרים בהם בגינות כאלו נוכל למצוא צמחייה חסונה, מפותחת, מעוטת אחזקה וצנועה בדרישות ההשקיה. בהחלט תכונות אהובות על כל גנן.
בפתח מנהרת הזמן וגם בכניסה הראשית לגנים, מרשימים בנוכחותם חמישה פרטים של ערער וירג’יני. היכן פגשתם עוד ערער סב שכזה בארצנו שגילו למעלה משישה עשורים? מי שאינו מצוי בחומר, יטעה לחשוב שמדובר בברוש ענק בגובה של 20 מטר.
אם נמשיך ברוח העבר, הסתכלו נא על המשוכות הגזומות של דורנטה מצויה, כן, זו הירוקה הפשוטה, שעושה עבודה אמינה בעמידותה כחיץ בין חללי הגן. הגיזום הפורמאלי מהווה רקע מצוין לשיחייה המגוונת מאחוריה או לצמחייה בחזיתה. בניגוד לשלוותה של הדורנטה, גוש של שיחי אקליפה מגוונת בולט כצמח מוקד בשולי המדשאה הדרומית. עם התחממות מזג האוויר, השיח שמגיע עד שלושה מטר גובה מתאושש בזריזות, והצבע האדמדם חוזר לו לעלים וגם לגנים.
בעשבוני-העבר, זוכה ירקה מפוספסת אהדה יתרה וציון לשבח: צנועה בדרישותיה למים ולתשומת לב גננית, ומאירה בעלווה בהירה מקומות חשוכים: מתחת לחופת עצים צפופה, ואפילו מתחת לעצי אורן!
צורת הצימוח הפיסולית של אספרג צפוף פרחים ‘מאיירס”, מפתיעה בשושנת ענפים גלילית בירוק בהיר. צומח לאט ובסבלנות במשך שנים מבלי להטריח יותר מדי את הגננים. לעיתים, באביב מתבקש דילול של ענפים יבשים. הפריחה אומנם לבנה ולא משמעותית, אבל הפירות האדומים קישוטיים ביותר.
כוכבת-על בתמונות ובסלפי היא דרקונית קנרית. על אף צורתה הפיסולית הייחודית, רואים אותה מעט בגינות. אולי משום שקצב הגידול האיטי שלה לא עומד במקצב החיים המודרני.
יום יום אנו צועדים בעולם הטכנולוגי, שממציא לנו “טרפת” חדשה. לעומת זאת, צמחייה ותיקה מחזירה אותנו אל קנה-מידה אנושי, בגובה העיניים, שכוחה בפשטותה. מוזמנים, באשר אתם, להיכנס אל מנהרת הזמן בגני רמת הנדיב, ולספוג את נוכחתם הבוגרת של הטובים והוותיקים.