גינון בר-קיימא מוגדר כגינון המתחשב בצורכי הדור הנוכחי בלי לפגוע בצורכי הדורות הבאים. הוא כולל תכנון גן המתחשב ברכיבים הקיימים באתר – הנוף, הקרקע, הסביבה והצמחייה המתאימה לאזור. גינון בר קיימא דוגל ברמת אחזקה נמוכה וביישום שיטות גינון המעשירות את פוריות הקרקע, מגבירות את העמידות הטבעית של הצומח למחלות ולמזיקים ונמנעות ככל האפשר משימוש בחומרי דישון והדברה כימיים.
המטרה העיקרית של גינון מסוג זה היא להגיע לאיזון בין כל רכיבי הגן לטווח ארוך.
רמת הנדיב במספרים
שעריה של רמת הנדיב פתוחים למבקרים 365 ימים בשנה (למעט יום הכיפורים). את המקום פוקדים יותר מ-500 אלף מבקרים בשנה, הנהנים ממרחביו של פארק טבע המתפרס על פני 4,500 דונם, משבילי הליכה ומנתיבי רכיבה על אופניים. בלבו של פארק הטבע נפרסים על פני 70 דונם גני הזיכרון לברון רוטשילד ולרעייתו.
כחוליה מקשרת בין שני מוקדי עניין אלה נמצא המתחם של מרכז המבקרים, שבו מתקיימים זה לצד זה גינון בצמחיית בר מובהקת וגינון בצמחי תרבות.
הגינון בר הקיימא בא לידי ביטוי בגני הזיכרון, במרכז המבקרים וב”מרחב הירוק” במספר היבטים:
טיפוח משאבי נוף
תכנון גני הזיכרון משנת 1936 הועיד פחות מ-50% מאזורי הגן לצמחי תרבות. יתרת השטח (כ-40 דונם) נותר עטור צמחי בר מקומיים. כפועל יוצא, בארבע עונות השנה זוכים המבקרים בגנים במופעי הצמחייה של הטבע בתוך הגנים עצמם.
בעונת הקיץ היבשה עולים למרכז הבמה צמחי התרבות במגוון צבעי עלווה (כמו אקליפה ודורנטה זהובה) ובמרקם מעניין (כמו אספרג צפוף פרחים “מאירי”). רובם המכריע של הצמחים הם רב-שנתיים, ואינם דורשים אחזקה אינטנסיבית.