IMG_9719-e1638105617723-aspect-ratio-x

כלכלה מעגלית ומערכת החינוך

בעולם הנתון בסכנה של שינויי אקלים ושל הידלדלות ואובדן של המערכות האקולוגיות, החלו יותר ויותר אנשים להבין ולהפנים ש-אופס… אי אפשר להמשיך ולנצל את המשאבים הטבעיים עד בלי די. הטבע הוא לא אינסופי, המשאבים מתכלים והשפע – שהוא כל כך מובן מאליו עבורנו – לא יהיה זמין לנו בעתיד. צריך לשנות את הגישה מן היסוד.

כלכלה-מעגלית-01-550x550

המודל הכלכלי המוביל והמוכר לנו כיום הוא של כלכלה לינארית, קווית. בכלכלה קווית לוקחים משאבי טבע, מייצרים מהם מוצרי צריכה, משתמשים (או לא…) וזורקים. לאן? ברוב המקרים למטמנה. בשנת 2015 לדוגמה, מתוך 6.3 מיליארד טון של פסולת פלסטיק שנוצרה בעולם, רק 9 אחוזים הועברו למחזור, 12 אחוז הועברו לשריפה ו- 79 אחוז נקברו.
המודל הזה רחוק מאוד מלהיות בר קיימא והוביל לחשיבה על התנהלות כלכלית הדומה יותר לתהליכים הטבעיים. בטבע אין פסולת. כל עלה שנושר או בעל חיים שמת הופכים לרקבובית המעשירה את הקרקע ומאפשרת צמיחה מחדש. לכל דבר יש שימוש והמשאבים מתחדשים שוב ושוב. ההתנהלות הזו מכונה “מעריסה לעריסה” (cradle to cradle), להבדיל מהגישה הקווית המכונה “מעריסה לקבר”.

עריסה או קבר?

מודל כלכלי המבוסס על גישת “מעריסה לעריסה” נקרא כלכלה מעגלית. בדומה לטבע, בגישה הזו יש ניצול חומרי גלם ושימוש חוזר מרביים. הכלכלה המעגלית דורשת חשיבה חדשה כבר משלב התכנון של המוצר, על החומרים ממנו יהיה עשוי ולא רק למציאת פתרונות של הפחתת צריכה ומחזור. כיום מוצרים מתוכננים ובנויים כך, שלא יחזיקו מעמד זמן רב, וניאלץ להחליפם בחדשים לעיתים קרובות (תחשבו על ההחלפה של קולקציות ברשתות ה”אופנה המהירה” למשל, או כמה שנים היה להורים שלכם מקרר עד שהחליפו אותו בחדש לעומת המקרר שלכם).

במודל הקווי מתכנן המוצר לא לוקח אחריות על כל התהליך – מהמקור של חומרי הגלם ועד למה שיקרה איתם אחרי השימוש במוצר. בכלכלה מעגלית עלינו לתכנן את המוצר ואת תהליך הייצור והשימוש כך, שניתן להשתמש באותם חומרים שוב ושוב, או שנשתמש בחומרים שהם מתכלים בצורה מושלמת, וניתן להשיבם לטבע שם הם יתפרקו מבלי לזהם.

6430232

המוצר הופך לשירות

רוצים דוגמאות? בבקשה:

איקאה בודקת ייצור של אריזות מפטריות במקום שימוש בפוליסטירן שאותו לא ניתן למחזר; לגו מתחילה לייצר את אבני המשחק שלה מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים; בבריטניה החלו להשתמש באדני רכבת מפלסטיק ממוחזר (במקום באדני עץ).

גם בארץ יש דוגמאות להתנהלות במודל המעגלי: בחברת נייר חדרה אוספים פסולת קרטון ומייצרים ממנה אריזות קרטון, שאותן ניתן למחזר שוב ולייצר אריזות קרטון חדשות. בקנה מידה גדול יותר יזמו משרד הכלכלה והתעשייה והמשרד להגנת הסביבה את פרויקט הסימביוזה התעשייתית: יותר מ-1500 עסקים ממפים וממיינים את הפסולת שלהם, שהופכת לחומר גלם עבור עסק אחר במיזם תוך חיסכון בעלויות וכמובן תוך צמצום כמויות הפסולת וניצול יעיל יותר של המשאבים.
לצד הכלכלה המעגלית משגשגת בשנים האחרונות הכלכלה השיתופית. גם היא מזמינה אותנו לבחון מחדש את מוצרי הצריכה המקיפים אותנו ולהבין כי אין לנו צורך במוצר עצמו אלא בשירות שהוא נותן לנו. לדוגמה, במקום להחזיק מכסחת דשא שבה משתמשים אחת לחודש או פחות, נוכל להשאילה ממחסן שיתופי. בתחום התחבורה המודל הזה כבר קיים ומתבסס: בערים גדולות יש מכוניות שיתופיות, ואצלנו אופניים וקורקינטים שיתופיים פועלים בהצלחה, בבתי ספר רבים פועל מיזם השאלת ספרים שחוסך קנייה של ספרי לימוד חדשים מדי שנה ועוד.

להביא את המודל למערכת החינוך

הצורך במודלים כלכליים מקיימים הוביל אותנו באחרונה לחקור את הנושא של כלכלה מעגלית ושיתופית, וכמובן כיצד ניתן להביא אותו לידי ביטוי במערכת החינוך.
למרות שכלכלה היא אחת משלוש הרגליים של הקיימות, חברה-סביבה-כלכלה, כלכלה מעגלית ושיתופית אינה נושא שכיח בתוכניות הלימודים של משרד החינוך. כמובילים את החינוך לקיימות במערכת החינוך אנחנו מאמינים כי על נשות ואנשי חינוך להכיר את המודלים של כלכלה מעגלית ושיתופית, לאמץ את צורת החשיבה הזו וללמד אותה.
הרשת הירוקה ומחלקת החינוך של רמת הנדיב פיתחו בשיתוף פעולה תכנית חינוכית (מיועדת לתלמידי חטיבות ביניים) העוסקת בכלכלה מעגלית ושיתופית ומזמינה את התלמידים והקהילה לבחור אתגרים מהחיים ולהציע פתרונות המבוססים על עקרונות המודלים הללו.

אולי יעניין אותך גם...

קיימות

אדם. קהילה. סביבה.

פעילות ענפה מתקיימת ברמת הנדיב סביב האדם וחיבורו לטבע ולסביבה.
הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בגינון, בחינוך לקיימות של הדור הצעירו ואירועים המתחשבים בסביבה ותורמים לרווחה ובריאות הקהל.

למידע נוסף >>

לגלות את המקום

שביל המעיין(כחול)

שביל שהוא מסע בזמן, ובמרכזו סיפורו של עין צור – מעיין שופע שהביא לכאן מתיישבים רבים בתקופות היסטוריות שונות.חורש ים־תיכוני תצפיות נוף, בית מרחץ רומי והמון פינות קסומות למנוחה.
אופי השביל: קל, מתאים לכל הגילאים
צבע סימון: כחול-לבן-כחול
אורך השביל: כשני קילומטרים וחצי.
משך הטיול: כשעה וחצי.
עונה מומלצת: כל השנה.

למידע נוסף >>

איפה אוכלים

לאכול כאן

להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.

למידע נוסף >>