גיאומורפולוגיה

המורפולוגיה בקרבת קו פרשת המים ברמת הנדיב היא מתונה. גני הזיכרון ממוקמים על רמה בגובה 120 מטר מעל פני הים. המדרון המערבי תלול ומאופיין על-ידי מצוקים, בעוד שהמדרונות המזרחיים מתונים יותר. שנים של גשם והמסת סלעים קרבונאטיים יצרו נוף קרסטי טיפוסי על פני השטח כמו גם חללים תת-קרקעיים ומערות (לאורך התפרים). בכל מחשופי הסלע מופיעים חללים קרסטיים לאורך התפרים.

שכבת טוף וחוואר נחשפים על פני שטח גדול ברמת הנדיב וממלאים תפקיד משמעותי בנוף ובצומח של האזורי. טוף וולקני זה נחשף בנחלים ובשקעים מורפולוגיים ומדרגות במקומות בהם השיפועים הטופוגרפיים מתונים. הקרקעות העמוקות והמפותחות ביותר ברמת הנדיב נמצאות באזורים אלו.

ההעתקים ושכבות הטוף משפיעים על הנחלים הזורמים מזרחה, שהופכים לרחבים ועמוקים כאשר הם עוברים ומתפתלים לאורך העתקים ובקרבת אזור הטוף. שוליהם תלולים ודומים לאמבטיה. הטוף הרך שמתבלה ונסחף בקלות הרחיב את נתיבי הנחלים מה שגרם להתמוטטות הגדות ויצר את המצוקים התלולים מעל.

יחידות פיסיוגרפיות ונופיות
אזור רמת הנדיב כולל עמקים פנימיים שנוצרו מעל סלע רך (טוף וחוואר). העמק המשמעותי ביותר הוא עמק מישורי במרכז האזור הנותן למקום את שמו – רמת הנדיב.

יחידות הנוף העיקריות באזור כוללות:

• גבעות ומדרונות מגיר קשה – גבעות מתונות הפרוסות על רוב האזור. בנויות בעיקר מגיר השייך לתצורת שונה ומכוסות באדמת טרה רוסה; יחידה זו מכוסה בחורש טבעי במגוון דרגות צפיפות.
• המצוק המערבי על הגבול המערבי של הכרמל הבנוי בעיקר מדולומיט קשה (תצורת זכרון) עם חמרה למרגלותיו.