ג'יימס ארמנד דה רוטשילד (1878-1957)

ג’יימס ארמנד דה רוטשילד (1878-1957), בנו הבכור של הברון אדמונד דה רוטשילד, היה ממשיכו העיקרי של אביו. בצעירותו נמשך לתחומים לא-מסורתיים: הוא העדיף מירוצי סוסים על פני בנקאות והפליג לאוסטרליה הרחוקה, שם חי כפועל פשוט, הרחק מטווח מיגונה של משפחת רוטשילד הידועה. עם חזרתו לצרפת, ג’יימס הצטרף לעסקי הבנקאות של משפחתו ובגיל 35 נשא לאישה את דורותי פינטו בת ה-18, בת למשפחה יהודית אנגלית מכובדת.
אביו של ג’יימס הציג אותו בפני חיים ויצמן, כוכב עולה באופק הציוני ובין השניים נרקמו יחסים אישיים ויחסי עבודה קרובים. במהלך מלחמת העולם הראשונה, ג’יימס שירת בצבא הצרפתי. לאחר מכן הוא הצטרף לצבא הבריטי ונשלח לפלסטינה, שם קודם לדרגת רב-סרן. לקראת סוף המלחמה הוא החל לעסוק בגיוס מתנדבים ליחידות היהודיות ששירתו תחת הגנרל אלנבי וזכה בעיטור בשל שירות מצטיין. כמו אביו, ג’יימס הוקסם מן המאמץ הציוני ואנשיו. בשנת 1924 הברון מינה אותו לתפקיד נשיא פיק”א. כתומך נלהב של היוזמה הציונית, ג’יימס יזם פרויקטים גדולים כמו היווסדות האוניברסיטה העברית בירושלים.
כחבר בפרלמנט הבריטי במהלך 16 שנים חשובות, ג’יימס דה רוטשילד עשה רבות למען היישוב היהודי בא”י. לאחר מותו של הברון אדמונד דה רוטשילד בשנת 1934, ג’יימס נטל על עצמו את המשך פועלו של אביו. הוא חידש את פעילותה של פיק”א ולימים העביר את נכסיה לידי מדינת ישראל הצעירה. הוא תרם את הכספים הנדרשים לבניית בניין הכנסת בירושלים, אשר הושלם לאחר מותו, והשיק את התכנית לבניית חלקת הקבורה של הוריו ברמת הנדיב.
ג’יימס דה רוטשילד הלך לעולמו בשנת 1957. אשתו דורותי המשיכה את עשייתו במשך שלושה עשורים נוספים.