מידע כללי
ברוכים הבאים, ותודה שבחרתם להגיע עם קבוצתכם לרמת הנדיב.
לנוחיותכם ריכזנו עבורכם את המידע הרלוונטי שיאפשר לכם לבקר במקום בצורה היעילה והממצה ביותר.
מידע לוגיסטי
שעות הביקור
ימים א’- ה’ 08:00 – 16:00
ימי ו’ 08:00 – 14:00
שבת 08:00 – 16:00 (רחבת הקבר סגורה)
בחודשי שעון הקיץ, בין מאי לספטמבר, בימי שלישי פתוח עד 19:30.
צפייה בסרט “מֵעֵבֶר לַגַּנִּים”
הסרט “מֵעֵבֶר לַגַּנִּים” מתאר את תולדותיה של משפחת רוטשילד ואת חלקו של הנדיב הידוע בהתבססות היישוב העברי בארץ ישראל, ומציג את רמת הנדיב על כל מכלול העשייה בגנים ובפארק הטבע.
משך הסרט 15 דקות והוא מוקרן מדי חצי שעה. הצפייה בסרט אינה כרוכה בתשלום אך מותנית בתיאום מראש לקבוצות. ניתן להזמין מועד לצפייה באמצעות הטופס המקוון שלהלן. ניתן להזמין את הסרט עם כתוביות באנגלית, בערבית, בצרפתית וברוסית.
יש להגיע לאולם הסרט כחמש דקות לפני מועד ההקרנה.
לשירות הקבוצות במקום:
חניון אוטובוסים, מבנה שירותים גדול סמוך לחניית האוטובוסים חורשת פיקניק מוצלת עם ספסלי קק”ל וברזי מים, נקודת מפגש מוצלת להסבר לקבוצות – סמוך לחניון האוטובוסים, קיוסק/מסעדה.
קבוצות המזמינות הדרכות וסדנאות, תשלמנה עלות של 50 ש”ח לאוטובוס.
קבוצות המגיעות ברכבים פרטיים – תשלמנה מחיר מוזל של 10 ש”ח ליום, לרכב.
לחצו למחירון היומי >>
רמת הנדיב – מבוא
על חוטם הכרמל, בין זכרון יעקב לבנימינה, שוכנת רמת הנדיב. באפריל 1954 החליטה ממשלת ישראל להביא את הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד ואת רעייתו הברון עדה אדלאידה דה רוטשילד לקבורה ממלכתית, עשרים שנה לאחר מותם. הברון ביקש להיקבר בליבו של אחד האזורים הצפופים ביותר ביישובים שתרם להקמתם. בשנת 1958 נחקק “חוק גני רמת הנדיב”, הקובע כי רמת הנדיב תחזיק בשטחים אלה ותנהלם כגן ציבורי וכפארק המוקדש להנצחת זכרו של הברון רוטשילד. מאז, רמת הנדיב משמשת זיכרון חי למורשתו של הברון, שכונה “הנדיב הידוע” ו”אבי היישוב”, ולפועלו.
בשנת 1936 יזמו בנו של הברון, ג’יימס דה רוטשילד, ורעייתו דורותי את הקמת גני הזיכרון. ההר שהיה מוכר בשם אום אל-עלק, נבחר להיות האתר שבו יינטעו הגנים, בשל יופיו ובשל מיקומו, בין מושבות הברון.
חזון רמת הנדיב
“רמת הנדיב, זיכרון חי לברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד, פועלת למען הציבור על גווניו, היום ובדורות הבאים. רמת הנדיב רואה עצמה כגוף מוביל בניהול משאבי טבע וערכי תרבות תוך הקפדה על יחסי גומלין מקיימים בין אדם, טבע וסביבה, וכמקור להנחלת רעיונות אלה לקהלים רחבים”.
מרכז המבקרים
מרכז המבקרים מתוכנן בשני צירים: ציר אורך נופי, המקשר את גני הזיכרון עם פארק הטבע, וציר רוחב, הבנוי כְּתל ירוק עטוף צמחייה וחובק את רחבת המבואה לגנים. המבנה מלווה לכל אורכו בחלונית זכוכית צרה בגג, המהווה נתיב לאור הטבעי. את המבנה תכנן משרד האדריכלים עדה כרמי-מלמד ושות’ והוא המבנה הציבורי הראשון בישראל בעל תו תקן של בנייה ירוקה. בבנייתו הודגשו החיסכון באנרגיה, ההשתלבות בנוף ומִזעור ההשפעה על הסביבה.
עם הקמת מרכז המבקרים הושם דגש על עיצובה של רחבת המבואה. בריכה צרה ומאורכת נבנתה כך שמימיה נשפכים מתבליט אבן, שנוצר, כמו כל הפסלים בגן, בידי האומנים ישראל ורודה טראוב מזיכרון יעקב בשנת 1954. בתבליט נראים קונכייה, אשכול ענבים, ציפור, דג ושמש, המייצגים את ארבעת היסודות בטבע.
בשערי הגן
שער כניסה עשוי ברזל מקדם את פניהם של המבקרים בגני הזיכרון. מעליו מתנוסס הסמל של משפחת רוטשילד: מגן ברונזה הנתמך בשני אגפיו באריה ובחד-קרן, סמלים של עוצמה, ומעליו כתר תפוחים. המגן מחולק לרבעים ועליהם תבליטים של עיט, אריה ואגרוף קמוץ אוחז בחמישה חיצים, כנגד חמשת האחים רוטשילד, בניו של אבי המשפחה, מאיר אמשל רוטשילד. הברון בנימין אדמונד רוטשילד הוא בנו של יעקב, הצעיר בהם. המגן הקטן מסמל את העיסוק במסחר. בחזית בית משפחת רוטשילד היה תלוי מגן אדום (בגרמנית רוט-שילד), שהפך ברבות הימים לשם המשפחה. מתחת למגן מופיעות המיליםConcordia, Integritas, Industria – שפירושן אחדות, יושרה, חריצות – ערכים שהיו נר לרגליהם של בני המשפחה.
עיצוב הגנים
את הקמת הגנים יזם אדמונד ג’יימס דה רוטשילד, בנו של הברון, בשנת 1936, שנתיים לאחר מות אביו, שהביע בחייו את רצונו להיקבר באדמת הכרמל. האתר נבחר בשל יופיו ובשל מיקומו – בין מושבות הברון. ארבעה עשר ממיטב אדריכלי הארץ הוזמנו להגיש את הצעותיהם לתכנון המיזם. האדריכל אוריאל (אוטו) שילר זכה בתחרות והזמין את אדריכל הגנים שלמה ווינברג (אורן) להשתתף בבחירה של הרכבי הצומח השונים ושל מיקומם בגן. הקמת גני הזיכרון החלה ב-1938, אך התעכבה בשל מלחמת העולם השנייה ומלחמת העצמאות. עם השלמת העבודה, בשישה באפריל 1954, נערך טקס הלוויה ועמו פתיחת הגנים.
בלב הגנים ניצבת מערת הקבר “עטופה” בגנים השונים. שבילי הליכה מפותלים מקשרים בין הגנים ומזמינים את המבקרים לשוטט ולגלות את רזי המקום, כל אחד בקצב המתאים לו. השבילים עוברים דרך מגוון סוגים של צמחייה, מדשאות, מזרקות וברכות מים.
העיקרון המרכזי שהנחה את אוריאל שילר בעבודתו היה הניגודיות בין שני עולמות – החיים והמוות. המקום משמש מצד אחד אחוזת קבר ומצד אחר מטפח אסתטיקה של חיים – פריחה וטבע, ומבקרים רבים פוקדים אותו. עקרון הניגודיות בין העולמות בא לידי ביטוי באופנים שונים ברחבי הגנים: משחקי אור וצל, חללים תחומים אל מול מרחבים פתוחים, סגנון גינון רשמי ומוקפד אל מול גינון חופשי וצמחי נוי לעומת צמחי בר מקומיים. המים כמקור חיים לובשים צורות שונות בגן, זורמים בתעלות או מפכפכים במזרקות המפיקים צלילים מגוונים.
רחבת הכניסה
חמש רצועות אורך נמתחות ברחבת הכניסה ומרמזות על חמשת בניו – ממשיכיו של מאיר אמשל, מייסד שושלת רוטשילד. עצי סיסם הודי גדולים מעטרים את רחבת הכניסה לגנים. את העין מושכת שדרת החרובים הנטועים לצד מדשאות רחבות ומוריקות. הדרך אליהן עוברת בגרם מדרגות, שכמו קורא למטיילים לעלות דרכו אל טבורם של הגנים, אל מערת הקבר.
שבילי הגן
מערכת השבילים היוצאים מהכניסה אל חלקי הגן השונים “קורצת” למטיילים ומזמינה אותם לחשוף את רזי הגן במגוון דרכים. כל אחד מהשבילים מאפשר להגיע הן אל רחבת הקבר והן אל כל הגנים שסביבה. שבילי ההליכה עוברים בין חורש נטוע לשטחי בר, מדשאות רחבות ידיים מובילות לפינות מוצלות, משטחים צבעוניים פורחים נושקים לערוגות ריחניות של צמחי תבלין וריח. בין השבילים פזורות ברכות נוי ופינות ישיבה חבויות בין המטפסים. השבילים מאפשרים למבקר לחלוף על פני “חלונות” המשקיפים אל הנוף שמחוץ לגן. מבעד להם נשקפים הים התיכון, המושבה זכרון יעקב, הרי השומרון ונופו הפתוח של פארק הטבע.
מערת הקבר
בלב הגנים ניצבת רחבת הקבר. שער ברזל, מעוטר באשכולות ענבים המאזכרים את פועלו של הברון בארץ ישראל, מקדם את פני המבקרים. במרכז הרחבה המובילה למערה ניצב עץ ברוש גדול, שצורתו כלהבה של נר זיכרון. לצידו מפוסל, באבן נוטפת מים, “ספל הדמעות”. מערת הקבר חצובה בסלע ומאזכרת את צורת הקבורה שהייתה נהוגה בעם היהודי בימי המשנה והתלמוד. בקצה מערת הקבר, בתוך גומחה הפונה לירושלים, ניצב הקבר, עשוי בזלת שחורה. מעל לקבר קבוע מגן דוד עתיק יומין, שהובא ממקום קבורתו המסורתי של המלך דוד בירושלים, כתשורה של אגף העתיקות.
גן המפלים
גן זה פותח חלון אל הים התיכון. בראש הגן מפת תבליט המצביעה על מיקומם של מושבות ויישובים שעלו ושגשגו בתמיכתו של הברון. במורד, דרך שורה של טראסות, זורם פלג מים ומגיע אל בריכה. הבריכה מעוצבת כחצי עיגול ועל שפתה ניצב פסל המציג זוג ידיים שכמו מנסות לתפוס את המים הזורמים, המייצגים את הזמן החולף. עצי דרקונית קנרית, המושכים את העין בצורתם המרשימה, נטועים בצידיו של גרמי המדרגות היורדות.
גן הוורדים
גן זה, המעוצב בסגנון צרפתי על שלל ניחוחותיו וצבעיו, הוא המוקפד והסימטרי בין הגנים. זנים שונים של ורדים פורחים בו רוב עונות השנה, משכרים בריחם ובשילוב גוניהם. סמוך לאכסדרת האבן יש פסל של אישה הכורעת על ברכיה ואוחזת בידיה שעון שמש – סמל נוסף לנצחיות הטבע מול מגבלות הזמן.
גן האיריסים
הגן הצעיר הוקם בשנת 2010 והוא מהווה אוסף נדיר של מיני איריס השושן. בשל הפיתוח המואץ בשנים האחרונות מצטמצמים השטחים הפתוחים ומיני איריס זה נדירים. חלקם אף נתונים בסכנת הכחדה.
הגן מתוכנן להכיל כ-50 מינים הגדלים בטבע. הצמחים נאספים מבתי גידול מופְרים, מועברים לאִקלום במשתלה ברמת הנדיב ולאחר מכן נטמנים בקרקע הקבועה בגן. המינים בגן פורחים בין פברואר לאפריל וככל שיחלפו השנים תתעצם פריחתם.
הגן משמש דוגמה לשילוב צמחיית הבר בגני הנוי, ולפיכך גינונו דל אחזקה ומסתפק בהשקיית גשמי ברכה.
תצפית לשומרון וגן הדקלים
רחבה המרוצפת בחלקה אבן, בצידם המזרחי של הגנים, מאפשרת הצצה לעבר הרי השומרון והיישובים בנימינה וגבעת עדה. יישובים אלו קרויים על שמו (בנימין) ועל שם רעייתו (אדלייד – עדה). הרחבה נושקת לגן הדקלים, שבו נציגות צנועה למיני הדקלים הרבים הקיימים בעולם. הבולט בדקלי הגן הוא דקל הוושינגטוניה. דקל זה ניטע ברחובותיהן הראשיים של מושבות הברון ונעשה זה מכבר לסמלן המסחרי.
אמפיתיאטרון
עטוף בשיחים, כפנינה, חבוי האמפיתיאטרון ששימש בעבר לטקסי הענקת פרס רוטשילד. כיום נערכים בו אירועים המציעים חוויית האזנה למוזיקה בטבע.
גן הריחות
גן זה מעורר את ההכרה ביופיו של הטבע באמצעות חוש הריח, חוש המישוש וחוש השמיעה. הגן שופע צמחים המדיפים ניחוחות עזים ומיוחדים וכאלה המגרים את חוש המישוש. מזרקת מים מפכפכת משמשת מצפן קולי המרמז על מיקום המבקר ביחס לכניסה.
דורותי דה רוטשילד, כלתו של הברון וממשיכת דרכו, חיפשה דרך לאפשר גם לעיוורים ולכבדי ראייה ליהנות מהמקום, ויזמה את הקמתו של גן הריחות. הגן תוכנן בידי משרד האדריכלים מילר בלום ונפתח לקהל בשנת 1988.
איכות בגינון
הגינון ברמת הנדיב משלב ערכים של מקצועיות, תבונה ורגישות. בתכנונו מובאים בחשבון הן ערכם האסתטי של הגנים וייחודם בישראל והן שיקולים אקולוגיים.
טיפוח הגנים נעשה תוך צמצום בחומרי דישון כימיים והעדפת מדשנים טבעיים וחומרי הדברה ידידותיים לסביבה, במקביל לחיסכון מתמיד בשימוש במים. תחושת שפע המים מושגת באמצעות ברכות, מפלים ומזרקות, הזורמים במערכת מים סגורה.
ספסלי האבן ופרגולות העץ שברחבי הגן עשויים מחומרי גלם מקומיים המתמזגים במרקם הטבעי של הסביבה ומכבדים אותה. גזם ופסולת גננית נגרסים והופכים לזבל אורגני המשבח את הקרקע או לחומר חיפוי המצמצם את התאדות המים.
גני הזיכרון משתרעים על פני 70 דונם, אולם פחות ממחציתם הם שטחי גינון המחייבים
אחזקה שוטפת והשקיה סדירה. גינות הפרחים העונתיים מצויות במקומות מצומצמים אך משמעותיים, כך שייתנו אפקט מרשים אך יצרכו מעט מים. עדיפות ניתנת לשימוש בצמחייה מקומית ואחרת, חסכנית במים.
גם הטבע מתארח בגנים
גני הזיכרון ממוקמים בליבו של פארק טבע רחב ידיים, המהווה בית גידול לצמחים ולחיות בר. חלונות אל נופו הפתוח של פארק הטבע נפתחים בין מרווחי העצים שבגן, ומקשרים בין שני העולמות המנוגדים למראית עין. השכנים מפארק הטבע מגלים אף הם עניין בגנים ומגיעים להתארח ביום ובלילה. בשעות היום הפרפרים בשיא פעילותם: הם מזהים פרחים עתירי צוף וצמחים המשמשים אכסניה בטוחה לגידול זחליהם. אליהם מצטרפות מגוון ציפורים המוצאות בצמחיית הגן העשירה מקורות מזון ומקומות מסתור וקינון. בלילה, כשהחושך והשקט יורדים אל הגן, מתחלפים האורחים. יללות התנים הנשמעות למרחקים מסגירות את בילויָם הלילי במדשאות המטופחות, דורבנים מוצאים בשתילים הרעננים מזון ערב לחך, ועטלפי הפירות נהנים מפירותיהם של עצי הפיקוס למיניהם.
יש לך שאלה? נשמח לעזור
אולי יעניין אותך גם...
קיימות
הקמת השותפות לקיימות אזורית
בשנת 2015 ייסדה רמת הנדיב את “השותפות לקיימות אזורית” במטרה לשלב כוחות למען שיפור איכות החיים באזור. חמש רשויות שכנות, חברו אל רמת הנדיב כדי להתמודד יחד עם אתגרי השמירה על מרקמו הייחודי של המרחב הסובב את בקעת הנדיב ואת נחל תנינים.
לגלות את המקום
אמפיתיאטרון
בלב הגנים נמצא מתחם בצורת אמפיתיאטרון. במרכזו במה וסביבה מדרגות דשא לישיבת הקהל. האזור תוכנן במקור כגן פרחים עונתיים מוקף ספסלי ישיבה, אך הוסב לאמפיתאטרון עוד בטרם פתיחת הגנים, והיום משמש
איפה אוכלים
לאכול כאן
להשלמת חוויית הביקור ברמת הנדיב אתם מוזמנים ליהנות במטעים, בית קפה-מסעדה המציע שילוב מיוחד של תפריט חלבי כשר, מתחם פיקניק מוצל, או קיוסק.