ג’יימס דה-רוטשילד,  בנו של “הנדיב הידוע”, בחר בנקודת נוף זו להקים בה את אחוזת הקבר של הוריו עדה (אדלאייד) ובנימין (אדמונד) דה-רוטשילד, ובראשית הדברים העמיד דרישות תכנון ברורות:

• מימוש  משאלתו של אביו להיטמן למנוחת עולם  בשלוחת  הר הכרמל, ה”סלע” כהגדרתו.
• מערת קבר חצובה בסלע ההר, בעלת עמידות גבוהה לאורך שנים.
• סביב מערת הקבר יתוכננו גנים נאים למראה בפריחה לכל אורך השנה
• מקור חומרי הבנייה והאבן יהיו מתוצרת הארץ בלבד!

תכנון הנוף בגנים משכיל לנצל את המיקום הגיאוגרפי המיוחד של האתר: האופק הנפתח אל הים התיכון במערב, ואל הרי השומרון במזרח.  בתיה הציוריים של המושבה זכרון יעקב ניבטים מצפון כאזכור לפועלו הרב של הברון רוטשילד בהקמת ההתיישבות העברית ובתמיכתו בה.

ביסוד תכנית גני הזיכרון עומד עיקרון הדואליות: לפי שהגן הוא בעצם אחוזת קבר מחד ועם זאת מכיל רבבות מבקרים הפוקדים אותו מאידך.
הניגוד העז בין החיים למוות לובש צורה באופנים נוספים בגן:
1.  חללים סגורים ותחומים המשתנים לחלונות פתוחים אל הנוף הרחוק .
2.  שטחי גינון אינטנסיביים המשולבים בשטחים אקסטנסיביים
3.  סגנון גינון פורמאלי ומנגד סגנון גינון חופשי
4.  צמחי נוי מן התרבות לעומת צמחי בר מן הטבע.
5.  משחקי אור וצל
6.  ואחרון אלמנט המים, המסמל את החיים מפכה במזרקות, זורם בטרסות ובתעלות, ואפילו חובר אל הים הגדול ומכניס אותו פנימה אל הגן.